נצב"א החזקות 1995 בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל

החלטה

נצב"א החזקות 1995 בע"מ (להלן "נצב"א") הגישה עתירה מינהלית כנגד החלטת המשיבה, עירית טירת הכרמל, לבצע הליכי גביה מינהלית , בגין חובות ארנונה לנכס בשטח של 55,180 מ"ר שבבעלות העותרת וכלל השקעות בנדלן בע"מ, והנמצא בתחומי המשיבה.

בעתירתה טענה העותרת כי רוב המבנים שעל הנכס אינם ראויים לשמוש וכי חדלו מלשמש בנין וכי שטח הקרקע אינו בשימוש העותרת ואינו בר חיוב.

בד בבד עם הגשת העתירה הגישה נצב"א בקשה לצו ביניים שימנע נקיטת הליכי הגביה עד הכרעה בעתירה.

ביום 19.7.09 ניתן על ידי כבוד השופט גינת צו מניעה זמני שאסר המשך הליכי גביה, כנגד הפקדת ערבות על סך 50,000 ₪.

בדיון בבקשה במעמד הצדדים טען ב"כ המשיבה כי מדובר בחוב של 12 מיליון ₪ וכי נצב"א לא משלמת מאומה על חשבון החוב.

ב"כ נצב"א טען כי עניינה של נצב"א מונח בפני ועדת ערר מאז שנת 2003 ועד היום טרם ניתנה החלטה בעניינה

בהחלטה מיום 28.10.09 קבעתי כי בשים לב לעובדה כי נצב"א משיגה על חיוביה מאז שנת 2003, וטרם ניתנה החלטה בהשגות אלה, מן הראוי להשאיר את צו המניעה הזמני על כנו

ביום 2.11.09 הגישה כלל השקעות בנדל"ן בע"מ (להלן "כלל"), שהיא בעלת הזכויות במחצית הנכס, בקשה לעצירת הליכי גביה שנוקטת נגדה המשיבה בגין נכס זה, ולצירופה לעתירה כעותרת נוספת. לטענתה, רק ביום 1.11.09 נודע לה כי המשיבה החלה לממש נגדה צווי עיקול וכי צו המניעה שניתן לבקשת נצב"א אינו תקף גם עבורה. לטענתה, כל הנסיבות בגינן ניתן צו המניעה לבקשת נצב"א תקפות גם עבורה ולפיכך יש לעכב גם את הליכי הגביה שננקטו נגדה.

המשיבה טענה כי ביום 16.1.08 נחתם בינה לבין כלל הסכם לפיו התחייבה כלל לשלם למשיבה סכום של 6 מיליון ₪ עבור חובות הארנונה שהצטברו עד ליום 31.12.07 וכי די בכך על מנת להביא לדחית הבקשה.

בדיון בבקשה טען ב"כ כלל כי אין המדובר בהסכם אלא במשא ומתן שהיה כפוף לאישור ולא התגבש כדי הסכם.

דיון:

המחוקק הביע דעתו כי נישום החולק על ארנונה שבפיגור חייב ליתן ערובה ראויה על מנת לעכב הליכי גביה הננקטים נגדו.

בענייננו – יש בהסכם שצורף לתגובת המשיבה משום הודאה , ולו לכאורה, בחובה של כלל (כאשר משמעות החתימה על ידי החברה האם של כלל תידון בהמשך).

בנסיבות אלה – אין לאמר כי דינה של כלל כדין נצב"א ואין מקום להחיל עליה את הצו הזמני שניתן בעניינה של נצב"א באותם תנאים.

יחד עם זאת, יש בעובדות המפורטות בבקשת נצב"א ובבקשת כלל, ובעובדה כי נשמעו ראיות בפני ועדת הערר והוגשו חוות דעת מומחים, וטרם ניתנה החלטה בגין אותו נכס, כדי להוות ראיה לכאורה לקיומה של מחלוקת ממשית שנוטה (ולו לכאורה) למבקשות.

אשר על כן, ובאיזון האינטרסים המתנגשים, אני מורה כי הליכי הגביה המינהלית הננקטים נגד כלל יעוכבו בתנאי ובכפוף לכך שכלל תפקיד בקופת ביהמ"ש, עד יום 15.12.09, ערבות בנקאית צמודת מדד, בלתי מוגבלת בזמן, על סך של 3,000,000 (שלושה מיליון ) ₪, להבטחת תשלום הארנונה למקרה שעתירתה תדחה וכן ערבות כנ"ל על סך של 50,000 ₪ לפי תקנה 9(ו) ותקנה 364(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.

לא יופקדו הערבויות במלואן עד המועד שנקבע, תהיה המשיבה רשאית להמשיך בהליכי הגביה נגד כלל.

אני מורה על צירוף כלל כעותרת נוספת.

עתירה מתוקנת תוגש עד יום 1.1.10.